פוסטים

לפעמים יש לנו, לבני האדם, נטייה להסתכל על אנשים שאפתניים בעיניים לא טובות במיוחד. קל לנו לומר "הוא לא מסתפק במה שיש לו", "מרבה נכסים

נתינה. איזו מילה יפה, אה? נכון תמיד כשאנחנו נותנים אנחנו מרגישים אנשים קצת יותר טובים? זה בעצם כלי שמשדרג לנו את הדימוי העצמי, וכתוצאה מכך

"לתת או לא לתת זו השאלה? כמה יש לי וכמה אין לי, אם אתן אז לא ישאר לי…" אני בטוח שאתם מכירים את המחשבות האלה

ידעתם שככל שנממש את עצמנו כערוץ שפע ומרכז הפצה של נתינה כך הזרימה של אותו שפע ועושר תהיה כלפינו במידה רבה יותר?  כשאני הבנתי שזה

אני לא יודע מתי בדיוק, אבל באיזשהי נקודת זמן הגענו בני האנוש לתובנה שגויה שבכדי להשיג קפיצה קוונטית עלינו להתאמץ יתר על המידה, מתוך מחשבה

מכירים את זה שיש לכם רעיון מבריק, כזה שאתם לא מבינים איך חשבתם עליו, ואיך שאתם משתפים אותו עם הסביבה הקרובה שלכם היא גורמת לכם