נתינה. איזו מילה יפה, אה? נכון תמיד כשאנחנו נותנים אנחנו מרגישים אנשים קצת יותר טובים? זה בעצם כלי שמשדרג לנו את הדימוי העצמי, וכתוצאה מכך גם דברים חיוביים אחרים מתרחשים בחיינו. בפוסט הבא אני רוצה לתת לכם כמה נקודות לגבי המושג נתינה:
- נתינה אמיתית היא במהותה ספונטנית וללא חישובים מוקדמים. אם לפני שאנחנו נותנים אנחנו חושבים בינינו לבין עצמנו ומריצים בראש חישובי כדאיות ושיקולים נוספים אם לתת או לא – זה אומר שאנחנו לא באמת נותנים אלא סוחרים.
- נתינה צריכה להיות הרגל שבשגרה, דפוס חיובי שמוטבע בנו. יותר מזה, נתינה אמורה להיות פעולה שמבוססת על תנועה חופשית בתוכנו שזורמת החוצה כחלק מהטבע שלנו. אנחנו רוצים לתת ברצון ולצד זה לקבל בנועם.
- כשנתינה הופכת להיות חלק מהפרדיגמות שלנו היקום בהכרח ישלח אלינו טוב, כדרך קבע. למה? כי מה שאנחנו נותנים תמיד חוזר אלינו, אנרגיה תמיד חוזרת למקום בו נוצרה, זהו חוק בסיסי.
- אם ניתן בהכרח גם נקבל, אך דעו שלא תמיד נקבל בחזרה ממי שבחרנו לתת לו. מה שכן – נקבל בוודאות את האנרגיה שנתנו בדרך כלשהי, דרך שאנחנו לא בהכרח מודעים אליה.
- נתינה מאפשרת לנו להתחבר לחלק הגבוה של אישיותנו, הרי בשביל מה באנו לעולם הזה? בכדי לתת מהמתנות האדירות שיש לנו ולהרים את התדר של הכדור שאנו חיים בו. יעודנו לעד מופנה כלפי חוץ, לא כלפי פנים.
הנעה לפעולה