"לתת או לא לתת זו השאלה? כמה יש לי וכמה אין לי, אם אתן אז לא ישאר לי…" אני בטוח שאתם מכירים את המחשבות האלה שמסתובבות אצל כולנו בין כותלי התודעה שלנו. אז בואו נדבר קצת על נתינה.
כשאנחנו נותנים אנחנו בהכרח נקבל בחזרה. למה? כי זה חוק יקום בסיסי, מה שניתן יחזור אלינו, כי האנרגיה תמיד חוזרת למקור בו היא נוצרה.
לא רק שהאנרגיה תמיד חוזרת למקום בו היא נוצרה, היא חוזרת באותה אנרגיה שבה היא נשלחה. לכן, מוטב שניתן תמיד את הכי טוב שלנו, כי זה בהכרח מה שנקבל.
מה שרוב האנשים לא יודעים, זה שמה שניתן לרוב לא יחזור אלינו דרך אותו מקום או אדם לו בחרנו לתת משהו. יש לנו תמיד ציפייה שמבוססת על פנקס חשבונות, שאם נתנו משהו למישהו אז הוא אמור להחזיר לנו. יותר מזה, לפעמים אנחנו שוקלים אם לתת משהו למישהו מתוך מחשבה ושיקול אם יש ביכולתו בכלל להחזיר לנו בעתיד.
אולם, הטוב שנתנו יכול לחזור אלינו גם בדרכים אחרות, חלקן אפילו לא ידועות לנו נכון לרגע זה. היקום בהכרח שולח לנו את מה שאנחנו נותנים, אבל הוא לא מצמצם את ערוציו לנתיב אחד, השפע יכול להגיע אלינו בכל דרך.
אם בכל זאת נתעקש לצמצם את חשיבתנו לחור מנעול צר ולתבנית חשיבה מקובעת, זה יהיה בעוכרינו. לא נרצה להפוך את עצמנו לתלויים בצורה מסוימת של שפע או עושר. התעקשות על דרך או נתיב תגמול יוצרת מגבלה ומונעת את שאר אפשרויות השפע. זכרו שיש אינסוף אפשרויות, תמיד.
האנרגיה ביקום נעה בסירקולציה, ובעצם המודעות שלנו לגביה נקל על עצמנו כי נדע שתמיד כל מה שניתן יחזור אלינו, גם הטוב וגם הרע. כי היקום אינו מבחין בין רע לטוב, הוא פשוט מקבל ומחזיר אותו הדבר, ללא הבחנה. ככל שנממש את עצמנו כערוץ שפע ומרכז הפצה של נתינה כך הזרימה של אותו שפע ועושר תהיה כלפינו במידה רבה יותר.