ידעתם שככל שנממש את עצמנו כערוץ שפע ומרכז הפצה של נתינה כך הזרימה של אותו שפע ועושר תהיה כלפינו במידה רבה יותר?
כשאני הבנתי שזה באמת עובד ככה, כלומר שיש סירקולציה כזאת שעובדת – שכשאני נותן אני מקבל וזה לא חובה שזה יגיע בחזרה מאותו אדם לו נתתי, כבעל עסק זה הוריד ממני מלא סטרס. כי פתאום אני הבנתי שאני בכלל לא חייב למכור את השירות שלי כדי לתת אותו. אתם מבינים? אני יכול לתת את השירות שלי ומישהו או משהו ישלם עליו. פתאום נהייתי חופשי!
הרי כל בעל עסק (בטח בתחום כמו שלי) רוצה לתת, אבל כדי לתת את השירות שלו הוא צריך קודם למכור אותו. בין אם זה לפרנסה האישית שלו ובין אם זה בשביל להשתמש בכסף כדי להמשיך ולהניע את המסר הלאה ולהשתמש בגלגלים עסקיים. אז מה שקורה שהוא צריך קודם כל למכור את השירות, ואז נוצר מעין מחסום כזה כי אתה אומר "קודם כל תשלם לי ואז אני אתן את השירות". אבל ברגע שאתה עושה את הבחירה לשחרר את זה ולהגיד "אני נותן את השירות וכלכלה יקומית תשלם לי", פתאום כל שיחת מכירה שלך הופכת להיות בעלת ערך רב. כל בן אדם שמתעניין בשירות שלי אני נותן לו ערך, כל וובינר שאני מזמין אליו אנשים אני פשוט נותן להם ערך, בחלק מהמקומות אני אפילו נותן מוצר שלם. אני נותן את זה ואני יודע שהכל ישולם לי פיקס.
זה לא עניין של סחר – שאני נותן ואני מודד מה אני אקבל חזרה, אני פשוט יודע שאני אקבל ולא את מה שנתתי, אלא אני אקבל פי 10 ממה שנתתי. וזה עושה את זה כזה קל, בשיחות מכירה זה הוריד לי לחץ מאוד גבוה כי זה אפשר להפסיק להתעסק במחשבה אם בסוף השיחה הבן אדם יסגור את העסקה או לא. אני אבזבז את הזמן שלי עם הבן אדם זה כי אולי הוא לא יסגור ואם אני אשקיע בו ואחר כך שהוא לא סוגר אז אני אשאר עם טינה על זה. כל זה יורד כי לא אכפת לי שהוא לא סגר, יש לי ידיעה שמישהו אחר עכשיו יסגור בקלות כי אני כבר נתתי את האנרגיה, מה זה משנה למי? הבנק פתאום יתן לך איזה מימון, או שהשיתוף פעולה שיזמת יניב לך הרבה יותר ממה שציפית.. זה לא משנה, מאיפשהו זה יחזור. אתה מפסיק להתעסק ב"יסגור או לא יסגור".
ובפנימיות שלי, בסוף, כל מה שרציתי זה לעזור לאנשים. אבל הסדר שישב לי בלוגיקה זה שצריך לעבור כמה שלבים בדרך: "אני אמכור לו, הוא ישלם ואז אני אתחיל לעזור לו". לא. זה מתחבר לעיקרון ממכירות שנקרא – תניח שנמכר. זהו, תניח שמכרת לו והוא שילם ועכשיו תתן לו את השירות. כשאתה עושה את זה, אתה נכנס להלך רוח שהוא כבר קנה. וזה גורם למכירות להיסגר בהרבה יותר קלות. ואם אותו אדם לא סגר את העסקה ולא שילם על זה כסף – זה כבר לא עניין שלך, כי אתה נתת את השירות וזה מאיפשהו כבר יחזור אליך. זה כבר עניין שלו, אם הוא קיבל את השירות הזה ולא נתן תמורה – הוא יצטרך לתת עכשיו במקום אחר כי אם לא הוא יפר את המאזן האנרגטי שלו.
ההבנה של המושג כלכלה יקומית הורידה כל כך הרבה לחץ ממני, שחררה אותי, נהייתי רגוע בשיחות מכירה מתוך מחשבה שאני אעזור כמה שאני יכול כרגע, העיקר לעזור ולתת.
הנעה לפעולה