כאשר אנחנו מציבים מטרות מסוג C ונכונים לשלם את המחיר, רמת המודעות שלנו לאיך להשיג אותן רק הולכת ועולה ואנחנו נהיה יותר ויותר טובים עד שאנחנו משיגים אותן. בעצם, כשאנחנו נעשים מעורבים במטרה מסוג C ההתנהגות שלנו משתנה ולכן הנסיבות והתוצאות משתנות. לכן, ממש חשוב לפנות את הזמן באופן מודע ובמכוון לעצור את חיינו מההרגל שלנו ולתהות עם עצמנו: מה אנחנו באמת באמת רוצים?
כמו כן, כשאנשים מציבים מטרה הם מסתכלים על המשאבים, קשרים וכישורים שיש להם ואז הם בונים תוכנית להשגת המטרה. אך זו מטרה מסוג B – אין בה השראה ולכן הם משתעממים ואז עוזבים אותה.
כאשר אדם משתחרר להציב מטרות מסוג C שזה מה שהוא רוצה וזה בא מהפנטזיה אז יש המון השראה וחיות.
אני מוצא לפעמים שכשאני מציב מטרה מסוג C ואני כל כך בתוך הדמיון זה מרגיש לי כל כך אפשרי שזה נראה לי פתאום כמו מטרה מסוג B.
לכן, חשוב שנזכיר לעצמנו שאם אין לנו את זה בתוצאות אנחנו לא יודעים איך להשיג את זה. כלומר, אם אף פעם לא פעלנו בצורה שהתיאוריה שעלתה לנו מהדמיון מנחה אותנו אז זו לא מטרה מסוג B. זה יכול להיות מבלבל וצריך לזכור שזו אכן מטרה מסוג C, אפילו שבדמיון מרגיש לנו שזה כבר הושג וכשנצא לדרך להגשים את זה במציאות מהר מאוד נגלה את הפער 'יודעים-עושים' ונצטרך לסגור אותו.
אצל רוב האנשים הסיבה להציב מטרות הינה ההישג (תוצאה כלשהי). בנקודה מסוימת בהצבת מטרות מסוג C והשגתן, מבינים שמהות המטרות היא בעצם צמיחה אישית, וההבנה הזו מחלחלת לרמה הרגשית, כך יוצא שאנחנו משתחררים מהתוצאה עצמה, כלומר איננו צריים אותה כדי להרגיש משהו ואנחנו חופשיים להיות מי שאנחנו רוצים להיות. התובנה הזו עוזרת לנו להשיג את המטרות, וההישגים הם רק נקודות ציון, משוב למי שהפכנו להיות.
To be or not to be – that is the question!
הנעה לפעולה לפנות אלי בווצאפ להצבה והשגת מטרות מסוג C